לימודים: טיפול באמצעות הבעה ויצירה בגישה ממוקדת

הטיפול באמצעות הבעה ויצירה התבסס עד לאחרונה בעיקר על תיאוריות פסיכו-דינאמיות קלאסיות, בהן הטיפול ניתן לטווח ארוך. אולם, בשנים האחרונות, גוברת ההתעניינות בשיטות פסיכולוגיות ממוקדות. גורמים שונים עומדים מאחורי השינוי בגישה:  אורך הטיפול, העלות הכלכלית שלו, הצורך לטפל במספר רב של פונים, והרצון לגבש גישה אקטיבית וחדשה, בעלת בסיס תיאורטי מוצק. במשך השנים התפתחו שיטות ממוקדות רבות והתברר שהן לא בהכרח פחות טובות מהשיטות הקלאסיות. בישראל מטפלים בהבעה ויצירה עובדים במסגרות חינוכיות, רפואיות ופרטיות ונדרשים לעבודה ממוקדת אשר תיתן מענה לסיבות ההפניה לטיפול. מאחר ששיטות ממוקדות באמצעות הבעה ויצירה לא נלמדות במוסדות להכשרת מטפלים, מבקשים מטפלים רבים לא רק להרחיב את הידע התיאורטי שלהם על שיטות אלה, אלא גם ללמוד את דרכי יישומן במהלך הטיפול.

מקום בטוח: כיצד ניתן להיעזר בטבע, במשחק וביצירה כדי לעזור לילדים להתמודד עם משבר

מאת: ד"ר רונן ברגר
פורסם בהד לגן
ראה באתר המרכז לטבע תרפיה: www.naturetherapy.org.il
המצב הביטחוני בישראל - מלחמת לבנון השנייה, פגיעות קאסמים ופיגועי טרור חושפים את הילד בפני מציאות מורכבת, אשר בנוסף להתמודדויות יומיומיות יכולה לפגוע בתחושת ביטחונו ולהשפיע על המשך התפתחותו כבוגר.
מה מקום הגן במתן כלים להתמודדות עם קשיים שכאלו? באיזה אופן יכולה הגננת לעזור לילדים לפתח את חוסנם ולעזור להם להתמודד בהצלחה עם אי-ודאות ומשברים.
מאמר זה יציע פרספקטיבה המכירה בחשיבות הדמיון, המשחק, הגוף והקבוצה כמרכיבים מרכזיים בפיתוח חוסנו של הילד ובחשיבות גן הילדים והגננת כבעלי משמעות מרכזית לפיתוחו.
תוך כדי התייחסות לתכנית הטבע תרפיה –"מקום בטוח" שהופעלה אחרי מלחמת לבנון השנייה בעשרות גנים בצפון ועם אלפי ילדים יציג המאמר את מודל החוסן ואת שיטת הטבע תרפיה וכן דרכים שניתן ליישמן בגן. הוא יכלול רקע תיאורטי, התייחסויות מחקריות ודוגמאות ליישומיים מהשטח.

להפוך פרשנות לעשייה ולעבוד בחוויה – מתן פשר תיאורטי ויישומי לצורת עבודה חוויתית

ד"ר רונן ברגר (2008), פסיכו-אקטואליה, 23-16
ראה באתר: המרכז לטבע-תרפיה www.naturetherapy.org.il

למרות ההתרחבות השימוש בשיטות הלא מילוליות קיימת ספרות מצומצמת המסבירה את הפוטנציאל הייחודי של דרכי עבודה אילו ואת האפשרויות הטיפוליות הרחבות שההישארות בחוויה מאפשרת. תוך הצגת דרך בה הטבע תרפיסט הפך את הבנתו הפסיכולוגית ואת פרשנותו לתהליכים קבוצתיים להתערבות יצירתית בטבע יציג המאמר תהליך עבודה שלם הנשאר בחוויה. המאמר יראה כיצד ניתן להיעזר בתהליכים הקשורים לצידו הימני של המוח – לדמיון, לגוף ולרגש כדי להרחיב את שפות הקליינט, לחברו למשאבי התמודדות ולהעשיר את פרספקטיבת חייו. הוא יאיר את משמעותה הרחבה של דרך עבודה זו ויסביר את הקשר בין הופעת "התנגדויות" לכניסה לאותן "שפות נשכחות". המאמר יתבסס על ההתרחשויות שהתקיימו בארבעה מפגשים עוקבים בתוכנית להכשרת מנחי קבוצות בטבע תרפיה ויכלול תיאוריה ומחשבות רפלקסיביות של המחבר.

טבע-תרפיה - היבטים טיפוליים

ד"ר רונן ברגר, (2004), טיפול באמצעות אומנות, 3 (2) 69-60
ראה פרסומים נוספים של רונן ברגר באתר:
www.naturetherapy.org.il

בימים שבהם השתייך האדם לשבטים וחי בטבע נודע לטבע מקום מרכזי בטקסים של ריפוי והחלמה של הפרט. טקסים אלה נועדו לעזור לשבט ולאדם הפרטי להתמודד עם תחושות אי-ודאות קיומיות ועם תהליכי שינוי שכללו מעבר ממעמד חברתי אחד לאחר. במשך השנים, בד בבד עם התרחקות האדם מהטבע, נוצרה מסגרת טיפולית חדשה אשר תיעלה מקצת אותם מושגים לתוך חדר הטיפולים המודרני, בהשאירה מושגים כמו שבט וטבע מאחור.
בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בעולם בשימוש במרחבי הטבע כ"מערך" (Setting) לקיום עבודה טיפולית-חינוכית. טבע-תרפיה היא אחת מדרכי טיפול חדשניות אלו. מאמר זה מתמקד בהיבטיה הטיפוליים של הגישה, ומציג את ארבעת המודלים הנכללים בה. המאמר משלב תאוריה בעבודות שטח של המחבר. מטרת המאמר להציג את טבע-תרפיה כגישה טיפולית ולפתח דיון ודיאלוג עם הנושאים הישירים והעקיפים שהיא מעלה.

לימודים: הודעה שקבלתי מה School of Visual Arts

The MPS Art Therapy Department at the School of Visual Arts

תיאור מקרה: כשהמד-קסאם לא מספיק

מאת: יפי שפירר
יפי שפריר - פסיכודרמטיסטית - סוקרת את עבודתה הטיפולית בעיר שדרות מוכת הטילים. במאמר מתארת יפי את המורכבות המקצועית והרגשית לצד חווית השליחות האישית וטיפולית. בשנת תשס"ו, במסגרת פרוייקט "חדר שלווה", עבדה יפי בשמונה בבתי ספר יסודיים בעיר והנחתה 13 קבוצות של כ- 6 ילדים בכל קבוצה.

מאמר: ''הילד הזה הוא אני'' - סיכום קבוצת הורים

מאת:  מיקי מנטש - תרפיסטית במוסיקה, רכזת התרפיסטיות במתי"א רמת-גן
           רוית זכות- פסיכולוגית חינוכית שפ"ח רמת-גן

מזה מספר שנים מתקיימת ברמת גן קבוצת הורים אשר הינה פרי שיתוף פעולה של מתי"א והשרות הפסיכולוגי. הקבוצה מיועדת להורים לילדי גן המקבלים טיפול רגשי במסגרת המרכז הטיפולי של מתי"א ר"ג. הילדים המטופלים נמצאים בגני חובה רגילים והופנו לועדת שילוב עקב קשיים רגשיים  הבאים לידי ביטוי, בחוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך. קשיים חברתיים  ואף קשיים נוספים כגון קשיי שפה או  קשיים בתחום המוטורי. חלק מהילדים מלווים גם כן ע"י גננת שי"ח או מקבלים טיפולים שונים כגון: ריפוי בעיסוק, או רפוי בדיבור.

מאמר: ''מעשה בשבעה קבצנים'' לרבי נחמן מברסלב, מנקודת מבטו של מטפל בתנועה

מחולי למחול- סיפורו של הקבצן חסר הרגלים

מאת: שי גיל

תקציר

המעשייה "מעשה בשבעה קבצנים", עוסקת בתהליכי שבירה, תיקון וגאולה, המתחוללים הדדית בנפש האדם כמו גם בתוך עולם האלוהות.

המעשייה אינה מביאה את סיפורו של הקבצן השביעי-הפיסח, שכשרונו המיוחד והפרדוכסלי הוא הריקוד ואשר בו תלויה השלמת תהליך הריפוי והגאולה של האדם והעולם.

המאמר הנדון מנסה לעמוד על המשמעויות הטיפוליות הנובעות מהעובדה שסיפורו של הקבצן הפיסח נותר חסר, ושריקודו נשאר בגדר פוטנציאל לא ממומש- ריקוד שלא נרקד.

לצורך כך, מתבונן המאמר בדמות הקבצן הפיסח דרך ארכיטיפ הגואל הפצוע וכן עומד על מאפייני תורת הריקוד אצל רבי נחמן מברסלב, שבאמצעות המחול, מתעל את האנרגיות המתעוררות באדם לעבר חלקיו הדכאוניים ומעוררי המחלוקת בנפשו פנימה. במקביל מפגיש המאמר בין עבודת המחול הייחודית לקבצן הפיסח, לבין תהליכים תנועתיים-נפשיים המתהווים בחדר הטיפולים, שם אנו עשויים לפגוש בריק, בשיתוק ובכאוס, כמו גם באפשרות לפרום, לרקום ולרקוד מחדש את סיפורי חיינו, בדרך לחוללות עצמית.

קישור: שילוב אומנויות ככלי שיקומי

מאת: שרה סלע, משקמת בכירה באומנות - מרכזת המגמה ללימודי שיקום באומנות, בית איזי שפירא
מהאתר: חומש - החטיבה השיקומית של העובדים הסוציאליים בישראל

קישור: Music Therapy Might Soften Depression Symptoms

By M.C. Tapera, Health Behavior News Service
Center for the advancement of health

Music therapy might help ease the symptoms of depression, though its effectiveness as a stand-alone intervention is not certain, according to a recent review of five small studies.

Four of the studies found reduced depression symptoms in participants receiving music therapy compared to those who did not. The fifth study did not find any difference.